עיקרי הדברים
- ניתן היה להכיר במלחמות אוסטרליה רק לאחר ערעור שהוגש לבית המשפט, שם ההכרזה על "טרה נוליוס" בוטלה.
- מלחמות אוסטרליה התנהלו ברחבי היבשת, מהגעת הצי הראשון ב-1788, ועד אמצע שנות ה-30.
- תיעודים ועדויות ארכיאולוגיות שנחשפו על ידי צוותי מומחים מוכיחים את היקף הסכסוך הנורא.
אזהרת תוכן: מאמר זה, כולל הפודקאסט מכילים התייחסויות לאלימות שעלולה לגרום לאי נוחות אצל אנשים מסוימים.
כאשר הגיע לראשונה, למה שידוע כיום כחופי אוסטרליה, הוא הכריז על הארץ העצומה הזו כ'טרה נוליוס' (אדמת אף אחד). עם זאת, יבשת האי הייתה ביתם של מאות אומות וחמולות שונות של אבוריג'ינים ושל תושבי מיצרי טורס - מאות אלפי עמים ילידים שנחשבו מיד כ"נתינים" של הכתר הבריטי.
העובדה הזאת, הפכה לחלק מהמניעים של , הסכסוכים האכזריים בין העמים הילידים לבין המתיישבים שסימנו את יסודה של אוסטרליה. היסטוריה שמתחילה להיות מוכרת רק עכשיו.
היא אשת אררנטה (Arrernte) וקלקדון (Kalkadoon) בעלת מורשת אירופאית. היא הפיקה את "המלחמות האוסטרליות", סדרה דוקומנטרית המפרטת את אופי המאבק של העמים הילידים המגינים על אדמותיהם מפני מתיישבים בריטים.
אלו היו המלחמות שנלחמו באוסטרליה, והן היו המלחמות שבאמת יצרו את המדינה האוסטרלית המודרנית.רייצ'ל פרקינס, יוצרת סרטים.
התנהלו ברחבי היבשת, מהגעת הצי הראשון ב-1788, ועד אמצע שנות ה-30, אך קונפליקטים אלו לא נלמדו בבית הספר או אפילו הוכרו כמלחמה עד סוף המאה ה-20.
פרופסור הוא אחד ההיסטוריונים המוערכים באוסטרליה ומומחה ללוחמה. כשהחל ללמד היסטוריה ב-1966, כמעט ולא היו אזכורים לאבוריג'ינים בספרי ההיסטוריה.
"הזכירו את האבוריג'ינים רק פעמיים, רק בטעות, ואפילו לא היה עליהם ערך באינדקס", הוא אומר.
צפו בטריילר של The Australian Wars :
פרופ' ריינולדס אומר שהסיבה לכך היא שמלחמות הגבול לא נתפסו באמצע המאה ה-20 כלוחמה בקנה מידה מלא, שכן הסכסוך היה דומה למלחמת גרילה.
"הדעה הייתה שהלחימה היא קטנה ומפוזרת באיזורים שונים, מכדי שהיא תחשב ללחימה אחת גדולה . לא היו מדים, לא חיילים צועדים... מעולם לא היה מקרה של גיבושים וקרבות גדולים במובן הקלאסי, אבל בכל זאת, ברור שזו הייתה סוג של לוחמה".
ההיסטוריון , מומחה נוסף במלחמות הגבול האוסטרלי, מסכים עם דבריו של פרופ' ריינולס. לדבריו, התפיסה המוטעית הזו היא תוצאה של מלחמת העולם הראשונה והשנייה, ששינו את האופן שבו המושג 'מלחמה' נתפס.
עם זאת, סוגים אלה של מלחמות בקנה מידה גדול הם יוצאי דופן בהיסטוריה של המין האנושי.
"הם ידעו את זה כמלחמה אז. כל המסמכים מראים שזו הייתה לוחמה, אבל במאה ה-20 וה-21, איבדנו את זה. אני חושב שיש גם כמה סיבות פוליטיות בבסיס לכך שאנשים רבים לא יכולים לזהות זאת כמלחמה", מסביר ד"ר קלמנטס.
הסיבות הפוליטיות הללו נובעות מסתירה משפטית בין ההכרזה על "טרה נוליוס" לבין החוק הבריטי. אנשים אבוריג'ינים הוכרזו כנתיני הכתר, ולכן, האימפריה לא יכלה "להכריז מלחמה רשמית... לעשות זאת פירושו שהם מכריזים מלחמה על האזרחים שלהם", אומרת רייצ'ל פרקינס.
עוד היא מוסיפה, ש"עם זאת, הבריטים השתמשו בכוח צבאי בכדי להבטיח שהכיבוש שלהם ביבשה יצליח"
Frontier conflicts took place across the nation. Source: Supplied / Australian War Memorial Source: Supplied
מאבו (Mabo) והפיכת המושג "טרה נוליוס"
ניתן היה להכיר במלחמות אוסטרליה רק לאחר שההכרזה על "טרה נוליוס" ערערה משפטית ובוטלה, בתחילת שנות ה-90, במה שמכונה החלטת מאבו
"עד למועד זה, הדעה הייתה שהאבוריג'ינים אינם הבעלים של האדמה, ולכן הלחימה לא הייתה יכולה להיות על שליטה על אדמה, כי לא הייתה להם כל בעלות חוקית על הקרקע. אחרי 1992 והחלטת בית המשפט, אופי המלחמה היה צריך להשתנות, כי ברור שזה היה על סוג הנושאים שמלחמה תמיד הייתה לגביהם: שליטה בשטח", אומר פרופ' ריינולדס.
ד"ר קלמנטס אומר שהכישלון של האימפריה הבריטית להכיר בבעלות הילידים על קרקעות באוסטרליה הוא בעיה היסטורית.
"בלב הקולוניזציה הבריטית של אוסטרליה הייתה הנחת יסוד פגומה. בניגוד לכל המדינות האחרות שהבריטים התיישבו, הם לא הכירו בריבונותם של הבעלים הילידים כאן באוסטרליה. בגלל זה לא היו אמנות, לא היה ניסיון לנהל משא ומתן עם העמים המקומיים ועד היום אנחנו נאבקים מההיבט המשפטי להבין מהן זכויותיהם על הארץ".
וכישלון המשא ומתן הזה הוביל לשפיכות דמים אכזרית.
תיעודים ועדויות ארכיאולוגיים שנחשפו על ידי צוותי מומחים מוכיחים את היקף הסכסוך הנורא.
המוזיאון הלאומי של אוסטרליה לבדו מחזיק יותר מ-400 שרידים של אבוריג'ינים במאגר שלהם, רבים מראים עדות למוות על ידי הוצאות להורג, עריפות ראשים ומעשי טבח.
רייצ'ל פרקינס אומרת שצאצאיהם של אלה ששרדו תמיד יזכרו זאת.
הרבה אבוריג'ינים היו אלו שנשאו עימם את ההיסטוריה. אבוריג'ינים סיפרו את הסיפורים על מה שקרה להם, לנו, במשפחות שלנו. אז, גדלתי בידיעה על הטבח באנשים שלי בקווינסלנד וידעתי על האונס האלים של סבתא רבא שלי וכו'.רייצ'ל פרקינס, יוצרת סרטים.
Rachel Perkins - The Australian Wars Credit: Dylan River/Blackfella Films
המלחמה השחורה
"במהלך המלחמות השחורות נהרגו יותר טסמנים ממספר הטסמנים שמתו בקוריאה, מלזיה, אינדונזיה, וייטנאם ומשימות אחרות", אומרת רייצ'ל פרקינס בסדרת 'מלחמות אוסטרליה'.
ד"ר ניקולס קלמנטס אומר שרמת האלימות משני הצדדים הייתה כל כך אינטנסיבית, שכולם הרגישו מפוחדים ומאויימים.
"ההתנגדות האבוריג'ינית הייתה בולטת. כולם הכירו מישהו בעולם הקולוניאלי שנהרג או נפצע על ידי אבוריג'ינים, או שהחוות שלהם נשרפו. זה היה מפחיד לחלוטין", הוא אומר.
למעשה, אנשים רציניים שקלו לנטוש את המושבהד"ר ניקולס קלמנטס, היסטוריון אוסטרלי.
אבל האירופים ניצחו, והם כמעט השמידו את הילידים הטזמנים.
הסכסוך התגבר עקב אלימות מינית.
"המניע לאלימות, הגפרור שהדליק את הניצוץ, היה אלימות מינית", מוסיף ד"ר קלמנטס.
האונס והחטיפה השיטתית של נשים אבוריג'ינים היה כה נפוץ, עד שהוא מייחס את הישרדותם של כמה חמולות אבוריג'ינים לתקיפה מינית.
"כיום ניתן למדוד את הצאצאים של טזמניה על חוט השערה, כי הם נמחקו כמעט לחלוטין, בעיקר עקב האלימות בתקופה ההיא", אומר ד"ר קלמנטס.
Eddie Mabo with his legal team. Source: SBS Credit: National Museum of Australia
לחימה של אש באש
כדי לרסק את ההתנגדות האבוריג'ינית בחלקים רבים של אוסטרליה, הקולוניאליסטים יצרו את משטר הילידים, כוח צבאי חצי מיומן המשמש להחדיר טרור.
"גייסת חיילים שהם ילידים, והשתמשת בהם ככוח צבאי. זה ללא ספק היה הכוח העיקרי בפירוק ההתנגדות האבוריג'ינית", אומר פרופסור ריינולדס.
הגברים קיבלו מדים, רובים וסוסים. ד"ר קלמנטס מאמין שהם נוצלו ע"י קצינים לבנים, שהשתמשו בהם ללמוד על הידע האבוריג'יני המסורתי, ואיך לשרוד בשטח.
"המחיר שגבתה משטרת הילידים המקומית בקווינסלנד לבדה עמד על עשרות אלפים. ההערכות מגיעות ל-60 עד 80,000, אני מאמין, וזה מדהים לחלוטין, זה מטיל ענן מוסרי על כל העסק המגעיל הזה", הוא אומר.
A nineteenth century engraving of an aboriginal camp - Marmocchi Source: Getty Source: Getty
"מצאתי הקלטה שסבתא שלי מדברת על טבח במשפחה של אמה, שמעולם לא שמעתי קודם, ומעולם לא הייתי במקום שבו זה קרה, ומעולם לא באמת גיליתי איפה זה קרה עד שעשיתי את הסדרה הדוקומנטרית הזאת", היא אומרת.
ד"ר קלמנטס, שאבותיו היו המתיישבים, מאמין שכל האוסטרלים צריכים להתגבר על רגשות הבושה ולשפוך אור על עוולות העבר.
"בין אם אבותיו של מישהו היו מעורבים או לא, כולנו היורשים של האדמה האבוריג'ינית, שהייתה אדמה גנובה. לכל הפחות, לכולנו יש תפקיד לחשוף את ההיסטוריה הזו, להשלים עם ההיסטוריה הזו ולמלא תפקיד למען עתיד חיובי".
Nowhere was resistance to white colonisers greater than from Tasmanian Aboriginal people, but within a generation only a few had survived the Black War. Source: The Conversation / Robert Dowling/National Gallery of Victoria via The Conversation Source: The Conversation / Robert Dowling/National Gallery of Victoria via The Conversation
מדוע ההיסטוריה הזו לא מונצחת?
פרופסור ריינולדס מאמין שאוסטרליה, מדינה המכבדת את חייליה הנופלים באנדרטאות המלחמה הרבות שלה, צריכה להכיר בגלוי בעובדה שמלחמות הגבול התרחשו והיו רצופות במעשים פליליים נגד האנושות.
"איך זה שאנחנו לא יכולים להשלים עם מלחמות אוסטרליה?" הוא שואל.
"זה לא המקרה בארה"ב, הם מכירים בכל הסכסוך (עם האינדיאנים) רשמית כ'מלחמות'. בגם בניו זילנד, ברור שזה לא המצב, מלחמות המאורים תמיד היו חלק חשוב מאוד מההיסטוריה".
רייצ'ל פרקינס אומרת שהסיבה לאנומליה הזו פשוטה.
"אוסטרליה היא אחד המקומות הייחודיים בעולם שבהם הקולוניאלים לא עזבו", היא אומרת.
הקולוניסטים או המתנחלים שהגיעו איתם נשארו בשלטון, אז אני חושב שזה קצת יותר מקשה על האומה להכיר או לחגוג את אלה שהגנו על המדינה, כי הכוח הכובש הקולוניאלי לא עזב!רייצ'ל פרקינס, יוצרת סרטים.
ד"ר קלמנטס מאמין ש"שלא נשכח" (lest we forget), הביטוי הנפוץ להוקרה לחיילים אוסטרלים, יש להקדיש גם לאותם הלוחמים שנלחמו נגד הכיבוש הבריטי של אדמותיהם.
"הייתי מרגיש הרבה יותר גאה אם המדינה שלי תכיר באומץ בעבר שלה, בעוולות שנגרמו ע"י תושבי העבר, ושתהיה מחויבת מלאה לתקן את העוולות הזו ככל שניתן בעתיד... אני רוצה שהילדים שלי יעלו למקום, עם זה עם הנוף, בין אם זה עם האנדרטאות ובין אם זה עם השמות הכפולים, האבוריג'יניות קיימת, היא נוכחת, היא מוכרת".
המלחמות האוסטרליות זמינות בסטרימינג ב-SBS On Demand בחמש שפות: סינית, ערבית, וייטנאמית וקוריאנית. הסדרה גם זמינה עם כתוביות/דיבוב לקהל עיוורים או ללקויי ראייה.
תוכן זה פורסם לראשונה בספטמבר 2022.
